מותר ואסור במעבר הגבול טאבה

קראו היטב את הרשימה שהכנו עבורכם, והתעדכנו גם בקבוצת הפייסבוק של אוהבי סיני.

חכמת ההמונים והמקרים שתועדו ע"י קהילת אוהבי סיני במהלך השנים, מאפשרים לנו לבנות רשימה עדכנית של מה מותר, מה אסור, ומה לא-ברור במעבר הגבול בטאבה. יש לזכור שלא מדובר בשדה תעופה והמראה ממנו, לכן ישנם פריטים וחפצים שלא הייתם מעלים אתכם למטוס, אך אין שום בעיה להעביר בגבול יבשתי. כנ"ל לגבי כמויות של כבודה – אין הגבלה מבחינת משקל ונפח הכבודה שתסחבו אתכם. יהיו מגבלות על כמות של פריטים מסוימים כמו אלכוהול או ייבוא מסחרי, כמובן.

אסור להעביר במעבר הגבול המצרי:

• סמים. קלים וקשים, מכל סוג שהוא, לרבות, אך לא רק: עלי גת, הנחשבים לסם מסוכן ואסור במצרים. קנאביס רפואי ברשיון, או שמן קנאביס – אסור להעביר.
• תרופות מרשם אופיאטיות – נוגדי כאבים ממכרים – בכמות גדולה.
• נשק חם ותחמושת. ההקפדה על נושא זה היא חמורה במיוחד. ראינו בחור צעיר עם קליע תלוי על שרשרת סביב צווארו – שנדרש להסיר אותו ולהיפטר ממנו אם ברצונו להיכנס לסיני. תרמיל ישן ונקור של כדור רובה, שנמצא במדבר ונשכח בשק הכביסה, גרם לעיכוב של חצי שעה כשהתגלה במכונת הבידוק ביציאה לכיוון ישראל. תרסיס גז מדמיע בתא הכפפות ברכב – שלח אותנו חזרה לגבול הישראלי כדי להיפטר ממנו שם. מחסנית ריקה מהמילואים שנשכחה בתא המטען – הביאה למעצר של יומיים, משפט, קנס, החרמת הרכב לחצי שנה ולגירוש מסיני.
• חומר פורנוגרפי. במידה ואתם עוברים עם מחשב נייד, כנראה תתבקשו לפתוח אותו ולאפשר לקצין בבידוק לחטט בין התיקיות ולחפש תמונות ערום.
• ערכי טבע מוגנים. שברי אלמוגים, קונכיות, צדפות – אסור בתכלית האיסור להעביר החוצה מסיני – אפילו אם קניתם אותם בתום לב בחנות מזכרות. אבנים, כגון בולבוסים עם ליבה חלולה של קריסטלים, או עם פרחי מנגן ("הסנה הבוער") – עלולים לגרום לעיכוב והחרמה שלהם ביציאה מסיני, בוודאי אם מדובר בכמות של מספר פריטים כאלו. חיות מוגנות, כגון תנין מפוחלץ שנקנו בחנויות בטיילת בשארם – הביאו למעצר, משפט, קנס גבוה וגירוש מסיני.
• מצלמת דרך מותקנת ברכב. מומלץ להסירה ולהשאיר בישראל. בבידוק הרכבים המצרי תידרשו לפרק אותה ולהפקיד שם בתשלום, עד לחזרתכם מסיני.
• כסף מזומן בסכום גדול – ביציאה מסיני. כמו במדינות רבות, ישנו שילוט לפני ביקורת הגבולות ביציאה, בדבר איסור הוצאת מזומן בערך של מעל 10,000 לירות. יש לזכור שבמלון הצמוד למעבר הגבול יש קזינו, שמהווה אטרקציה גדולה לישראלים. נתקלנו כבר במקרים של עיכוב נוסע שבבידוק התגלה כי הוא נושא סכום גדול של דולרים במזומן (לכאורה לגיטימי – הוא הסביר שחזר מבילוי בקזינו). אותו נוסע נשלח לבניין המכס, וכשחזר סיפר שהחרימו חלק ניכר מכספו.
• רחפן. נחשב לאמצעי ריגול ואסור מטעמי בטחון. ידוע לנו על ישראלים שהכניסו רחפנים, וכאשר הטיסו אותם בחופים, נעצרו על ידי המשטרה המצרית. הם נשפטו, גורשו וכיום מסורבי כניסה לסיני. יחד עם זאת, היו גם שקיבלו אישור באמצעות הקונסוליה המצרית, לצורך הפקת סרטון תדמית לקידום התיירות.
• רובה דיג / צילצל. השימוש ברובה דיג אסור בסיני. בעבר הוחרמו כאלו מישראלים שהבריחו אותם פנימה לתוך סיני ונתפסו משתמשים בהם בצלילה.

לא-ברור אם יתאפשר להעביר בגבול:

• ציוד צילום מקצועי. ישנה רגישות מיוחדת במצרים לנושא הצילום – בעיקר מהטעם הביטחוני והפוליטי. נוסעים עם מצלמת וידאו גדולה, או מצלמה מקצועית, ציוד צילום תת-מימי או מצלמות גו-פרו משוכללות: עלולים למצוא עצמם מתושאלים ע"י מספר אנשי ביטחון במדרג עולה, ולהמתין זמן רב לקבלת אישור להיכנס עם המצלמה.  המלצתנו: עם הרבה סבלנות, חיוך ואסרטיביות מנומסת, הסבירו שאתם לא עיתונאים אלא חובבי טבע, והתעקשו להמתין לאישור של הקצין האחראי (שבסוף יודע שקיבל אישור של "קהיר" להכניס אתכם). טיפ נוסף: הפרידו מראש בין המצלמה לבין עדשות הזום ושאר ציוד הצילום – שלא יהיו כולן בתיק אחד.
• גזייה. נושא שנוי במחלוקת בקרב אוהבי סיני. רבים דיווחו שעברו בגבול ללא בעיה עם גזייה ומכלי גז לטיול. רבים אחרים סיפרו שבבידוק מיכל הגז הוחרם או שנדרשו להחזיר אותו לצד הישראלי. המלצתנו: בעקשנות מנומסת ועם חיוך, הסבירו שהגזייה הכרחית לכם לצורך בישול עצמי, מטעמי דת ומצפון. יש הערכה ויחס מכבד יותר לאנשים מאמינים. מניסיוננו, עדיף להגיע לסיני עם בנזינייה – לא חווינו קושי לעבור איתה בבידוק (אם שואלים – אין כאן מיכל גז, אלא מיכל עם בנזין שממלאים בתחנת דלק).
• משקפת שדה וטלסקופ. שוב, היו דיווחים של אוהבי סיני שחצו את הגבול עם משקפת בתיק – אך ככל הנראה פשוט לא שמו לב אליה במכונת השיקוף. היו יותר דיווחים של מי שעוכב שם ונדרש להחזיר את המשקפת לישראל. כנ"ל טלסקופ לצפייה בכוכבים: היה מי שסיפר שרק לאחר שהציב את הטלסקופ מחוץ לרכב והדגים לבודקים כיצד רואים באמצעותו את שבתאי, התאפשר לו להמשיך לסיני; אך ברוב המקרים האיסור היה חד-משמעי.
• ציוד גלישת קייט-סרפינג. עוד פעילות פופולרית בחופי סיני בשנים האחרונות, ולמרות (אולי בגלל) זאת, יש דיווחים רבים על איסור להעביר את המצנח, מנימוקי ביטחון. בה בעת, היו גם סיפרו שעברו ללא קושי. המלצתנו: הפרידו בין הגלשן לבין המצנח. הגלשן יעבור ראשון, ואילו המצנח, בתוך תיק אחר עם הבגדים וציוד אישי יעבור בנפרד מכם, עם חבר אחר.
• חכה וציוד דיג. בעוד שהכנסת רובה דיג אסורה, היו שדיווחו שציוד דיג רגיל (חכה, קרסים) לא נתקל בבעיה. אך היו גם שנאסר עליהם להיכנס עם חכה. המלצתנו היא להימנע מלהגיע עם ציוד דיג למעבר הגבול.
• טלפון לווייני, מכשירי קשר. במעבר הגבול הישראלי ישנו שלט שמציין שהכנסת טלפון לווייני לסיני אסורה. המצרים כאמור חשדנים במיוחד כלפי מכשירים וטכנולוגיות שעלולים לדעתם לשמש לריגול.

מותר להעביר – שאלות נפוצות שנשאלנו:

• אלכוהול. רשמית, בקבוק משקה חריף אחד או שישיית בירות לנוסע. בפועל, גם פי שתיים מכך עובר. אם יש אתכם מספר חברים – כל אחד ייקח חלק.
• אוכל. אין הגבלה על סוגי המזון שתוכלו להביא אתכם (כל עוד שלא מדובר על כמויות מסחריות, כמובן). אוכל טרי, קפוא, שימורים, מזון לתינוקות וכד'. אם אתם עוברים עם הרכב, ייתכן ובבידוק יבקשו לטעום משהו.
• ציוד בישול ומטבח. אין הגבלה (בחריג של גזייה – קראו להלן), לרבות סכיני חיתוך (כולל סכין שף מפחידה). אם ירימו גבה / ישאלו שאלות – אפשר להסביר שאתם מאד מקפידים על בישול עצמי בכלים שלכם מטעמי כשרות (תזכו להערכה גדולה כאנשים מאמינים).
• אולר / לדרמן. כנ"ל.
• ציוד צלילה. אולי המוקד העיקרי של התיירות לסיני, אך בשנים האחרונות במעבר הגבול בטאבה היו מקרים שבעת מעבר עם ציוד צלילה מקצועי (וסת, מאזן, מיכל, מערכת סגורה), היה עיכוב ממושך, וצורך להמתין לאישור מיוחד מקצין אחראי.
• אופניים, קיאק וציוד ספורט אחר. ייתכן תתבקשו לעבור במכס ושם ירשמו את הציוד.
• תפילין, טלית, ספר תורה. בניגוד למעבר הגבול עם ירדן, אין שום מניעה להיכנס למצרים עם חפצי דת ואביזרי פולחן.
• מחשב נייד. תתבקשו להפעיל אותו ולאפשר לבודק לעיין בתכנים שבו.